- רושש
- רוֹשֵׁשv. רָשַׁש.
Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature. Jastrow, Marcus. 1903.
Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature. Jastrow, Marcus. 1903.
רושש — 1 v. לגרום עוני, להוריד מנכסיו, להביא עד פת לחם, להפוך לחסר כול, לעשות לנצרך, לנשל, לדלדל משאבים, לרוקן, לכלות כס 2 v. להיעשות עני, לרדת מנכסיו, לאבד את כל הונו, להגיע עד פת לחם, להיהפך לחסר כל, להיעשות נצרך, להתדלדל, להיעשות אביון, להיעשות ר … אוצר עברית
הוריד אותו מנכסיו — רושש, נישל, גרם לו לאבד את הונו {{}} … אוצר עברית
דלדל — 1 v. הוחלש, הותש, רושש, נסחט, מוצה, אוכל, נשחק, התכלה, רוקן; נשאר רופף, נשאר תלוי, נתלה ברפיו 2 v. להחליש, להתיש, לכלות, לשחוק, לרושש, לרוקן, לסחוט, למצות; לרופף, לעשות לרפוי, להשאיר תלו 3 v. להיחלש, להתרושש, להיעשות דל, להתרוקן, להיסחט, להתכלות; … אוצר עברית
הציגו ככלי ריק — עשה ממנו צחוק, השפילו; רושש אותו, הורידו מנכסיו {{}} … אוצר עברית